Hoil Moshe Mishlei 30 – הואיל משה משלי ל‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) דִּבְרֵ֤י׀ אָג֥וּר בִּן⁠־יָקֶ֗ה הַמַּ֫שָּׂ֥א נְאֻ֣ם הַ֭גֶּבֶר לְאִיתִיאֵ֑ל לְאִ֖יתִיאֵ֣ל וְאֻכָֽל׃ (ב) כִּ֤י בַ֣עַר אָנֹכִ֣י מֵאִ֑ישׁ וְלֹֽא⁠־בִינַ֖ת אָדָ֣ם לִֽי׃ (ג) וְלֹֽא⁠־לָמַ֥דְתִּי חׇכְמָ֑ה וְדַ֖עַת קְדֹשִׁ֣ים אֵדָֽע׃ (ד) מִ֤י עָלָֽה⁠־שָׁמַ֨יִם׀ וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף⁠־ר֨וּחַ׀ בְּחׇפְנָ֡יו מִ֤י צָֽרַר⁠־מַ֨יִם׀ בַּשִּׂמְלָ֗ה מִ֭י הֵקִ֣ים כׇּל⁠־אַפְסֵי⁠־אָ֑רֶץ מַה⁠־שְּׁמ֥וֹ וּמַֽה⁠־שֶּׁם⁠־בְּ֝נ֗וֹ כִּ֣י תֵדָֽע׃ (ה) כׇּל⁠־אִמְרַ֣ת אֱל֣וֹהַּ צְרוּפָ֑ה מָגֵ֥ן ה֝֗וּא^א לַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃ (ו) אַל⁠־תּ֥וֹסְףְּ עַל⁠־דְּבָרָ֑יו פֶּן⁠־יוֹכִ֖יחַ בְּךָ֣ וְנִכְזָֽבְתָּ׃ (ז) שְׁ֭תַּיִם שָׁאַ֣לְתִּי מֵאִתָּ֑ךְ אַל⁠־תִּמְנַ֥ע מִ֝מֶּ֗נִּי בְּטֶ֣רֶם אָמֽוּת׃ (ח) שָׁ֤וְא׀ וּֽדְבַר⁠־כָּזָ֡ב הַרְחֵ֬ק מִמֶּ֗נִּי רֵ֣אשׁ וָ֭עֹשֶׁר אַל⁠־תִּֽתֶּן⁠־לִ֑י הַ֝טְרִיפֵ֗נִי לֶ֣חֶם חֻקִּֽי׃ (ט) פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע׀ וְכִחַשְׁתִּי֮ וְאָמַ֗רְתִּי מִ֥י יְ֫הֹוָ֥הי֫״י֥^ב וּפֶֽן⁠־אִוָּרֵ֥שׁ וְגָנַ֑בְתִּי וְ֝תָפַ֗שְׂתִּי שֵׁ֣ם אֱלֹהָֽי׃ (י) אַל⁠־תַּלְשֵׁ֣ן עֶ֭בֶד אֶל⁠־אֲדֹנָ֑ו פֶּֽן⁠־יְקַלֶּלְךָ֥ וְאָשָֽׁמְתָּ׃ (יא) דּ֭וֹר אָבִ֣יו יְקַלֵּ֑ל וְאֶת⁠־אִ֝מּ֗וֹ לֹ֣א יְבָרֵֽךְ׃ (יב) דּ֭וֹר טָה֣וֹר בְּעֵינָ֑יו וּ֝מִצֹּאָת֗וֹ לֹ֣א רֻחָֽץ׃ (יג) דּ֭וֹר מָה⁠־רָמ֣וּ עֵינָ֑יו וְ֝עַפְעַפָּ֗יו יִנָּשֵֽׂאוּ׃ (יד) דּ֤וֹר׀ חֲרָב֣וֹת שִׁנָּיו֮ וּֽמַאֲכָל֢וֹת מְֽתַלְּעֹ֫תָ֥יו לֶאֱכֹ֣ל עֲנִיִּ֣ים מֵאֶ֑רֶץ וְ֝אֶבְיוֹנִ֗ים מֵאָדָֽם׃ (טו) לַ֥עֲלוּקָ֨ה׀ שְׁתֵּ֥י בָנוֹת֮ הַ֤ב׀ ^גהַ֥֫ב^ד שָׁל֣וֹשׁ הֵ֭נָּה לֹ֣א תִשְׂבַּ֑עְנָה אַ֝רְבַּ֗ע לֹא⁠־אָ֥מְרוּ הֽוֹן׃ (טז) שְׁאוֹל֮ וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם אֶ֭רֶץ לֹא⁠־שָׂ֣בְעָה מַּ֑יִם וְ֝אֵ֗שׁ לֹא⁠־אָ֥מְרָה הֽוֹן׃ (יז) עַ֤יִן׀ תִּ֥לְעַ֣ג^ה לְאָב֮ וְתָבֻ֢ז לִֽיקְּהַ֫ת⁠־אֵ֥ם^ו יִקְּר֥וּהָ עֹֽרְבֵי⁠־נַ֑חַל וְֽיֹאכְל֥וּהָ בְנֵי⁠־נָֽשֶׁר׃ (יח) שְׁלֹשָׁ֣ה הֵ֭מָּה נִפְלְא֣וּ מִמֶּ֑נִּי [וְ֝אַרְבָּעָ֗ה] (וארבע) לֹ֣א יְדַעְתִּֽים׃ (יט) דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֮ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ עֲלֵ֫י⁠־צ֥וּר^ז דֶּרֶךְ⁠־אֳנִיָּ֥ה בְלֶב⁠־יָ֑ם וְדֶ֖רֶךְ גֶּ֣בֶר בְּעַלְמָֽה׃ (כ) כֵּ֤ן׀ דֶּ֥רֶךְ אִשָּׁ֗ה מְנָ֫אָ֥פֶת אָ֭כְלָה וּמָ֣חֲתָה פִ֑יהָ וְ֝אָמְרָ֗ה לֹא⁠־פָעַ֥לְתִּי אָֽוֶן׃ (כא) תַּ֣חַת שָׁ֭לוֹשׁ רָ֣גְזָה אֶ֑רֶץ וְתַ֥חַת אַ֝רְבַּ֗ע לֹא⁠־תוּכַ֥ל שְׂאֵֽת׃ (כב) תַּֽחַת⁠־עֶ֭בֶד כִּ֣י יִמְל֑וֹךְ וְ֝נָבָ֗ל כִּ֣י יִֽשְׂבַּֽע⁠־לָֽחֶם׃ (כג) תַּ֣חַת שְׂ֭נוּאָה כִּ֣י תִבָּעֵ֑ל וְ֝שִׁפְחָ֗ה כִּֽי⁠־תִירַ֥שׁ גְּבִרְתָּֽהּ׃ (כד) אַרְבָּ֣עָה הֵ֭ם קְטַנֵּי⁠־אָ֑רֶץ וְ֝הֵ֗מָּה חֲכָמִ֥ים מְחֻכָּמִֽים׃ (כה) הַ֭נְּמָלִים עַ֣ם לֹא⁠־עָ֑ז וַיָּכִ֖ינוּ בַקַּ֣יִץ לַחְמָֽם׃ (כו) שְׁ֭פַנִּים עַ֣ם לֹא⁠־עָצ֑וּם וַיָּשִׂ֖ימוּ בַסֶּ֣לַע בֵּיתָֽם׃ (כז) מֶ֭לֶךְ אֵ֣ין לָאַרְבֶּ֑ה וַיֵּצֵ֖א חֹצֵ֣ץ כֻּלּֽוֹ׃ (כח) שְׂ֭מָמִית בְּיָדַ֣יִם תְּתַפֵּ֑שׂ וְ֝הִ֗יא בְּהֵ֣יכְלֵי מֶֽלֶךְ׃ (כט) שְׁלֹשָׁ֣ה הֵ֭מָּה מֵיטִ֣יבֵי צָ֑עַד וְ֝אַרְבָּעָ֗ה מֵיטִ֥בֵי לָֽכֶת׃ (ל) לַ֭יִשׁ גִּבּ֣וֹר בַּבְּהֵמָ֑ה וְלֹא⁠־יָ֝שׁ֗וּב מִפְּנֵי⁠־כֹֽל׃ (לא) זַרְזִ֣יר מׇתְנַ֣יִם אוֹ⁠־תָ֑יִשׁ וּ֝מֶ֗לֶךְ אַלְק֥וּם עִמּֽוֹ׃ (לב) אִם⁠־נָבַ֥לְתָּ בְהִתְנַשֵּׂ֑א וְאִם⁠־זַ֝מּ֗וֹתָ יָ֣ד לְפֶֽה׃ (לג) כִּ֤י מִ֪יץ חָלָ֡ב י֘וֹצִ֤יא חֶמְאָ֗ה וּֽמִיץ⁠־אַ֭ף י֣וֹצִיא דָ֑ם וּמִ֥יץ אַ֝פַּ֗יִם י֣וֹצִיא רִֽיב׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א ה֝֗וּא א=ה֝וּא (השמטת נקודת הרביע)

^ב יְ֫הֹוָ֥הי֫״י֥ =שיטת-א (סימן העולה באות יו״ד של שם הוי״ה)
• א!=יְה֫וָ֥הי״י֥ (מקום ה״עולה״ באות ה״א שלא כשיטתו)

^ג הַ֤ב׀ =מ״ש (אות בי״ת קטנה) ובדפוסים וקורן
• א,ל=הַ֤ב (בי״ת רגילה)

^ד הַ֥֫ב א=הַ֥ב (השמטת סימן העולה)

^ה תִּ֥לְעַ֣ג א=תִּ֥לֲעַ֣ג (חטף)

^ו לִֽיקְּהַ֫ת⁠־אֵ֥ם =א (במקף); לגבי ניקוד האות למ״ד בחיריק ולא בשווא, ראו ייבין, כתר, ה.1 (עמ׳ 60) וייבין, מסורה, 392.
• ל=לִֽיקֲּהַ֫ת⁠־אֵ֥ם (חטף)
• דפוסים=לִֽיקְּהַ֫ת אֵ֥ם (אין מקף)

^ז עֲלֵ֫י⁠־צ֥וּר =א (במקף)
• דפוסים=עֲלֵ֫י צ֥וּר

E/ע

הערותNotes

(א) דברי וגו׳ – רוב המפרשים יחסו גם סימן זה לשלמה ופירשו פירושים דחוקים לקיים סברתם; ול״נ שאגור זה הוא אדם אחר, ובימים האחרונים נמצא משא זה משמו וספחוהו אל ספר משלי כי דומה הוא לו ולבלתי יאבד; ואיתיאל ואכל – הם שני בני אדם שאליהם דבר משא זה, ונכפל לאיתיאל שנית ללא צורך ובטעות.
המשא – בסגנון משא שהנביאים נושאים ומקבלים מאת האל, ומלשון ישא ברכה מאת ה׳ (תהלים כ״ד:ה׳), וגם תיבת נאם תצדק על מה שאדם אומר מפי ה׳. (ב) כי – לחיזוק, בודאי; ופ׳יליפפזָאן מעירנו שכן דרך בן אדם הרוצה להתוכח עם עמיתו על איזה דבר מתחיל דבורו באופן זה ״ידעתי בעצתי כי לא חכם אנכי, מ״מ נ״ל כזה וכזה״, ומורה ענותו היתרה ויושר דבריו שאין לקבלם כי אם מחמת בירור אמתתם, ולא מֵהֲדַר כבוד אומרם.
מאיש – כמו והיית לאיש (מלכים א׳ ב׳:ב׳), אדם חשוב שלו יֵש. (ג) ולא וגו׳ – ואפילו בינת אדם גרוע אין לו (וזאת תורת האדם, שמואל ב׳ ז׳:י״ט, ובדברי הימים א׳ י״ז:י״ז הוא בסגנון אחר).
קדשים – האלהים המואס ברע, וכן ביהושע כ״ד:י״ט. (ד) מי עלה וגו׳ – מי הוא בן אדם שיוכל לדעת החכמה הכללית? מי הוא שעלה שמים וירד? מי הוא שיש בידו לאסוף רוח בחפניו וגו׳, כלומר להנהיג העולם וכל חלקיו כמו שהאל עושה? מה שמו של איש כזה אם ידעת? או מה שם בנו אם הוא היה בדור הקודם ועדין אחד מבניו בחיים? והכונה בכל זה כי אין בנו כח להבין החכמה המנהגת את העולם, וכעין מה שאמר ה׳ לאיוב, ואין לנו להרהר אחר מדותיו, אך ראוי לנו לבטוח בו כי כל אמרת אלוה צרופה וכל מעשהו באמונה (שד״ל). (ה) אמרת – יש לשורש אמר הוראת מוציא דברים מפיו כשר וחשוב (אמיר, ישעיהו י״ז:ו׳ Emiro); ור״ל גם מה שהאל מצוה בלי תת טעם למצותו הוא ככסף צרוף בלא סיגים (דומה למה שכתוב בתהלים י״א:ז׳).
לחסים – כגוזל החוסה תחת כנפי אמו ובוטח כי נשגב שם מכל רע. (ו) תוסף – נקודת הפ״א זרה.
יוכיח בך – יבוא בויכוח עמך במה שהוספת (בך) ויתראה לכל כי דבר כוזב הוספת.
כזב – מקורו כְּזָב, כמשקה זב והולך לאיבוד. (ט) וכחשתי – הוראתו המנע מתת לאחרים מה שֶיֵּאוֹת להם, ולאל תֵּאוֹת תודה על טובתו.
ותפשתי – הנוטה לנפול תופש במה במה שיזדמן לידו להתמך בו, וגנב תופש שם ה׳ ונשבע בו שלא לנפול מטענתו. (י) תלשן – דיבור שקר.
ואשמת – ככל יתר נרדפיו מורה עון ועונש, וכאן ר״ל יטיח קללות נגדך ותקבל מאת ה׳ עונש מלשינותך. (יד) דור – כל א׳ מג׳ דורות אלה שרדם זכרם הוא דור בני בליעל מוכנים לכל מעשה רע.
מתלעות – מגזרת צלע (כרת⁠־קרץ⁠־חרץ, פצץ⁠־פתת), שִנַּיִם מב׳ צלעות הפה ותלויות סמוך לַלֹּעַ (תל⁠־לע). (טו) לעלוקה – מקורו לק מקור לקק ע״ש שמלקקת הדם, ובהיפוך אותיות עקל שמתעקלת בעגול (עקל⁠־עגול).
הב הב – אלה שמות שתי הבנות, שם האחת הב ושם השנית ג״כ הב, כלו׳ נראות כבלתי שבעות לעולם, ושתי בנות אלה הם שני פיתוחי פי העלוקה האחד מימין לשמאל, והשני מלמעלה למטה.
ארבע – הרביעית יותר על כולן.
הון – יש לנו הון כדי ואין אנו שואלות יותר. (טז) שאול – לא ישבע מבלע מתים.
ועצר רחם – אשה בעלת בנים רבים אילי תִּשָּמֵר מתשמיש עם בעלה, רק עקרה לא תשבע תשמיש לעולם מתאותה לבוא לידי הריון ולידה; ודוק שהדברים שנים שנים הם הפכים זה לזה, עוצר רחם מונע משאול לבלוע, ומים מונעים מאש להבעיר. (יז) ליקהת – שרשו לקה (דגש הקו״ף תמורת למ״ד פ״א הפעל) הפוך מן קהל, ומצאנו גם שם להקת משרש להק, כולם לשון קיבוץ, וכאן הוראתו כיווץ פנים ע״י הקמטים בימי הזקונים (כָּוַץ⁠־קבץ).
יקרוה – מלשון בנקרת הצור (פרשת תשא) יוציאוהו באופן שבתי המינים ישארו דקים כנקרה; ויש בשרש נקר אותיות נק כמו בשרש נקה, נקב, נקד, נקע, נקף, ואותיות קר הפך רֵק.
ערבי נחל – עורבי העמק ששם נופלים פגרי הבהמות ומצויים שם עורבים. (יט) דרך – כל אלה אינם משאירים רושם אחריהם.
בעלמה – שם עלם נגזר מן עַל⁠־מִ (בלשון ארמי עוּל הוראתו בו והכנס), יוצא מילדות ונכנס בבחרות; או הוא מגזרת חלם (ותחלימני, ישעיה ל״ח:ט״ז), או אלם (ובריא אולם, תהלים ע״ג:ד׳) ששניהם לשון חוזק ובריאות, וכאן ר״ל אשה בבחורותיה אבל לא בתולה. (כ) ומחתה – רחצה, מלשון כאשר ימחה את הצלחת (מלכים ב׳ כ״א:י״ג). (כג) שנואה – ראויה להיות שנואה מחמת רוע מדותיה ומעשיה, והוא ע״ד ואח שדוד (ירמיה ד׳:ל׳) ראוי להיות שדוד, וכן בלשון איטלקי Sciagurato.
תירש – הנחלה באה מהאב לכן כנחל מים נגרים (נחל⁠־נגר, פלח⁠־פלג, להצהיל⁠־להצהיר), וירושה באה ע״י מלחמה וקטטה באופן שבעל הדבר ישאר רָש ממנו, וכאן כונתו תגרש גברתה ממקומה ותקחנו היא. (כו) השפנים – לא נודע לנו בבירור מה היא חיה זו, ורבותי תרגמוה Kanninchen, Conigli ולא נראה כי אינם ממעלי הגרה, וכן נאמר על עכבר האים שתרגם פ׳יליפפזאן Bergmäuse; ואין להניח שכתב בתורה (פרשת שמיני וראה) שהם ממעלי הגרה מחמת תנועת שפתותיהם (אולי מפחדם בראותם אדם) וחשבו שהם ממעלי הגרה, דבר שאין לאמרו כי נכחש בתורה מן השמים, הנה מה טוב לומר שלא ידענו מה היא חיה זו.
ושמה מגזרת שפוני טמוני חול (פרשת וזאת הברכה) מורה שסלעים מחסה לה (תהלים ק״ד:י״ח). (כו) חצץ – בסדר ותכסיס מלחמה, וכן מקול מחצצים (שירת דבורה) שרי הצבא המסדרים חילוחם חמושי קשת וחצים, וכן ביואל (ב׳:ה׳) כתוב על הארבה כעם עצום ערוך מלחמה. (כח) בידים תתפש – אולי צ״ל תִתָּפֵש בנפעל היא קטנה ונתפשת ביד ועכ״ז היא בהיכלי מלך, כי עם כל השתדלות המשרתים לנקות הבית תשאר תמיד איזו עכביש באחד מן החדרים הנשכחים; או כדעת החכם איצק אייכל ראוי לנקדו תְּחַפֵּש לנוכח שאתה יכול לתפוש אותה בידך (שד״ל); ומקור שם עכביש עקב ובש, יושבת בעקבה לארוב לזבובים, ובש מלשון כי בשש משה (פרשת תשא), עקב⁠־עקב מתעכבת שם עד כי בְּעָקְבָּה צדה אותם – ולפי תרגום יונתן וירושלמי (פרשת שמיני) שממית היא הלטאה, ושמה מִשּׁוֹרֶשׁ שָׁמַם, כי מושבה בחרבות ושממות; ולטאה ממקור לוט או להט שענינו כסה והסתיר, כי בשמעה קול עלה נדף תנוס ותסתר; וכאן פי׳ הכתוב הוא – השממית שיש לה ידים כידי אדם ובהם תתפש והיא מקטני ארץ, תכין מושבה בחורבות היכלי מלך. (כט) צעד – קרוב לסעד ומורה הליכה לאט לאט בהסעד על הרגלים, א״כ השלשה הראשונים גרועים במקצת לערך הרביעי שאפילו לכת שלו הוא טוב, כלומר הוא בטוח תמיד. (ל) ליש – ממקור יש, ארי ביתר גבורתו. (לא) זרזיר מתנים – יש מפרשים אותו כלב של צידים Windspiel, Cane levriere הכחוש במתניו ובעבור זה זריז ומהיר הוא במרוצתו, ויש מפרשים אותו סוס אזור למלחמה (וַיַּחֲבֹש תרגומו וזריז).
תיש – גם זה ממקור יש, ונקראו בשם זה זכרי העזים (שגם הֵנָּה שְׁמָן ממקור עֹז) מחמת עזותם כשמתיצבים זה נגד זה לנגוח איש את רעהו.
ומלך אלקום – שאין לעמוד נגדו (רש״י ושד״ל); וגעזעניוס ופ׳יליפפזָאן סוברים שהיא תיבה ערבית והוראתה הָעָם, מלך שֶׁעַמּוֹ עִמּוֹ. (לב) אם נבלת – מקרא קשה; אם ברגע שחשבת להתנשא אל מצב עליון, להפך נבלת ונפלת למצב תחתון.
ואם – גם כי ימים רבים זמות וחשבת כדבר בטוח שתתנשא.
יד לפה – שתוק ואל תתרעם. (לג) מיץ – מקורו מץ משרש מצץ ומצה (ימצה אל יסוד המזבח, פרשת ויקרא), וגם מצת הפסח ממקור זה מחמת קשיה שהזקנים חסרי שִׁנַּיִם צריכים לָמץ איתה, וגם מץ הדגן שהרוח מוצץ ממנו בשעת זריית החטים; ומן החלב ימוצו חמאה, מן הנחירים ע״י דחיקה יצא דם; ומן אפים וכעס אם תעורר אותם הפך השיבם אחור לא תצא כי אם ריב ומצה. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון